עיין ערך
תרגום ועריכת טקסטים אקדמיים
על אודותיי
אני בעלת תואר ראשון בתוכנית המצטיינים במדעי הרוח והאומנויות ע״ש מארץ ריץ׳, ותואר שני בתוכנית ללימודי נשים ומגדר, שניהם מאוניברסיטת ת״א. אני גם בוגרת התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ועריכת תרגום, והתוכנית לעריכת לשון באוניברסיטת ת״א.
כל עיסוקיי סובבים סביב טקסטים. אני עורכת ומתרגמת מאמרים, אבסטרקטים, הרצאות לכנסים אקדמיים, מאמרים לכתבי עת ולשלל צרכים אקדמיים אחרים. בשנותיי באקדמיה סייעתי לסטודנטים ולתלמידי מחקר בעריכת עבודותיהם האקדמיות ובהתאמתם לסטנדרטים הנדרשים. לימדתי קריאה וכתיבה אקדמית בכמה מסגרות, בהן במכללת אורנים ובקורסים פרטיים להכנה לבחינה הפסיכומטרית, קורסי הכנה לבגרות בעברית, הבעה ולשון.
עבודתי בתחום הכתיבה הובילה אותי לפיתוח תוכן חינוכי לבתי ספר, ופיתחתי ספרי לימוד וסביבות דיגיטליות ללימוד לשון לחטיבות הביניים ולתיכונים במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט״ח). פיתוח תכנים חינוכיים חידד אצלי את הבנת הדרכים השונות לעזור לתלמידים להשתפר בהבנת הנקרא. עבודת הטקסט מבחינתי היא משני הכיוונים - מצד אחד, הבנת הדרכים להפוך את הטקסטים עצמם לבהירים יותר, ומצד אחר - לעזור לקורא להבינם בקלות רבה יותר.
לקוחות ושיתופי פעולה
רמות העריכה
עריכה נועדה לעזור לטקסט להיות בהיר יותר, ברור, זורם ופשוט.
עם זאת סוגים שונים של טקסט זקוקים לרמות שונות של עריכה, הן בשל השוני באיכותם ובאופיים הן בשל ההבדלים בסטנדרטים שהם נדרשים לעמוד בהם.
בייחוד בטקסטים אקדמיים יש לשים לב שעריכה טובה יכולה לא רק לתקן טעויות ולהתאים את השפה לכללי הלשון ולתקני האקדמיה, אלא לשפר את הטקסט גם בהיבטים עמוקים יותר – לחדד את הטענות, לפשט ניסוחים מסורבלים ולעזור להעביר רעיונות מורכבים בצורה מובנת לקורא.
סוגי העריכה
עריכת טקסט יכולה להיות בכמה מישורים, מהקל אל הכבד.
הגהה
שלב סופי של עריכה לטקסט ערוך ומוכן, לפני דפוס או שליחה לשיפוט. הגהה מטרתה לתקן טעויות הקלדה, שגיאות כתיב, סימני פיסוק וכדומה, ולהאחיד את העיצוב, הריווח, המספור, ושאר הנראות הסופית של הטקסט.
התקנה
התקנה היא מעין שלב ביניים שמתאים לטקסט עיוני או אקדמי, המשלב בין הגהה לעריכת לשון. זוהי התאמה של המבנה, הכתיב, הביבליוגרפיה ושאר חלקי העבודה על פי הסטנדרטים המבוקש של במת הפרסום. למשל בניית תוכן עניינים; עריכת ביבליוגרפיה לפי פורמט APA או MLA; עיצוב טבלאות, תרשימים ותמונות; השוואת מקורות בגוף העבודה למקורות שברשימת המקורות; בניית כותרות ותתי מקורות; ועוד.
עריכת לשון
עריכה שמטרתה ללטש את לשון הטקסט, לתקן טעויות בדקדוק ובתחביר, כמו שימוש סמנטי לא מדויק, מילות קישור שאינן במקומן, פיסוק לקוי, קפיצות במשלב. כמו כן בעריכה מקפידים על התאמה לכללי הכתיב והפיסוק העדכניים של האקדמיה, וכדומה. עריכת לשון מטרתה לפשט למשפטים מסורבלים וצמצום חזרתיות בניסיון להבהיר את הטקסט ולהפוך אותו לקריא ונהיר יותר.
עריכת תוכן
עריכת תוכן לטקסט אקדמי היא עריכה עמוקה יותר, שדומה יותר לקריאה של הקוראים החיצוניים של העבודה והמנחים של המוסד האקדמי, ומטרתה לבקר את האופן שבו העבודה מבססת את הטענות המרכזיות שלה כדי לעמוד בסטנדרטים האקדמיים, ומקומה קודם לשלב עריכת הלשון. עריכת תוכן דורשת התעמקות בטענות והצבעה על חוסרים בהנמקה, קפיצות לוגיות משמעותיות, פסקאות מיותרות, מבנה שאינו משרת את התוכן, וכל הצעה אחרת לשיפור העבודה, בהתאם להיגיון הפנימי של הטקסט ולדרישות האקדמיות.
כל עבודת עריכה צריכה להתאים לצרכים הספציפיים של הכותב ושל הטקסט, וכל סוג עריכה מתומחר אחרת בהתאם להיקף העבודה.